מחאג'נה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.תביעה לתשלום תגמולי ביטוח.

2.בתביעתו, עותר התובע, הבעלים של ציוד הנדסי כבד - מחפר זחלי תוצרת וולוו מ.ר 68272 (להלן: "המחפר") לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח עפ"י פוליסת ביטוח רכוש- מקיף, על פיה בוטח המחפר. בכתב התביעה, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו מכח פוליסת הביטוח את הסך 239,090 ש"ח.

3.לטענת התובע, בוטח המחפר בביטוח מקיף עפ"י פוליסה מס' 201800267311 (להלן: "הפוליסה"), שתוקפה בין 11.4.2011 ועד 31.3.2012 (נספח א' לכתב התביעה). עפ"י הנטען, ביום 6.7.2011 סמוך לשעה 3:10 לפנות בוקר, בעת שהמחפר חנה באזור שכונת עין אלנבי באום אלפחם, לאחר שסיים יום עבודה שבוצעה באותו אזור, "ירו אלמונים ירי חם מנשק חם באזור שבו נמצא המחפר ואף שרפו רכב מנועי אחר ועקב אותו ירי נגרמו למחפר נזקים רבים" (סעיף 4 לכתב התביעה). בשעות הבוקר של אותו יום, ניגש התובע למשטרת ישראל והגיש תלונה.

4.עפ"י חוות דעת שמאית שערך שמאי מטעם הנתבעת, נגרמו למחפר נזקי רכוש הנאמדים בסך 179,090 ₪. לסכום הנ"ל הוסיף התובע נזקיו כתוצאה מאי יכולתו להפעיל את המחפר משך 50 יום, ועל כן נזקיו העקיפים נאמדו על ידו בסך 60,000 ₪, ובכך העמיד התובע את תביעתו ע"ס 239,090 ₪.

5.התובע טען כי הירי על המחפר מהווה "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה, ועל כן, ובהעדר החרגה, על הנתבעת לפצותו מכח חבותה עפ"י הפוליסה.

6.בכתב ההגנה מטעם הנתבעת, טענה היא את הטענה שהעלתה עוד בתשובה למכתב הדרישה ששלח התובע בטרם הגשת התביעה. לטענתה, הנזק שנגרם למחפר הוחרג בפוליסה, שכן עסקינן בנזק שנגרם "בזדון". עפ"י הנטען בכתב ההגנה, ציינה הפוליסה (נספח א' לכתב התביעה), ברחל ביתך הקטנה, בהבלטה ובהדגשה כי "כיסוי גניבה, פריצה ונזק בזדון- לא בתוקף" לאחר שהרחבה זו, "הנמכרת" ע"י חברת הביטוח בגין הגדלת הפרמיה, לא נרכשה כלל ע"י המבוטח- התובע, נוכח רצונו להפחית את פרמיית הביטוח.

7.הנתבעת טוענת כי התובע הודה במסגרת כתב התביעה, כי מדובר בנזק שנגרם "בזדון" - כפי שעולה מסעיף 10 לכתב התביעה, שם טען התובע כי "אומנם דובר באירוע זדוני.. אך האירוע עצמו לא נגרם בידי המבוטח". הנתבעת הוסיפה וטענה כי עפ"י הפוליסה, ההחרגה נוגעת לנזק זדוני שנגרם ע"י צד שלישי, שכן נזק זדוני הנגרם ע"י המבוטח ממילא אינו מכוסה לאור הוראות סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981 שקובע כי "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב, פטור המבטח מחובתו" . עוד הוסיפה הנתבעת, כי מאחר והנזק נגרם בזדון, דהיינו, צד ג' התכוון לגרום נזק למחפר, הרי אין כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם.

8.התובע הגיש כתב תשובה, בגדרו טען, כי "נזק בזדון" משמעותו היא נזק שנעשה בזדון ע"י המבוטח. כך או כך, הפרשנות שמנסה הנתבעת לתת למושג "זדון" בפוליסה, לא הוסברה ע"י המבטחת או ע"י סוכן הביטוח ואף מבוטח סביר אינו יכול להבין את משמעות המונח "נזק בזדון"- כנזק שנגרם למחפר ע"י צד שלישי.

9.כך או כך, התובע טען במסגרת כתב התשובה כי לא הודה כי הנזק נגרם בזדון, שכן כוונתו בטענה שבסעיף 10 לכתב התביעה, כי מדובר "בנזק זדוני" היא שאין מדובר בנזק שמקורו ביד הגורל, אלא באירוע שנגרם ע"י ירי בידי אלמונים, אך אין להסיק מכך כי לגרסתו היורה התכוון לפגוע במחפר.

10.התובע הוסיף וטען כי מעולם לא קיבל הסבר, לפיו הפוליסה מחריגה את הנזק בזדון שנגרם ע"י צד שלישי. לטענת התובע החריג לא הובלט ע"י הנתבעת ומכל מקום מדובר במונח עמום שיש לפרשו לרעת המנסח (המבטחת). בכתב התשובה טען התובע, כי ככל שיקבע כי הפוליסה מחריגה הנזק שנגרם, הרי יש לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, בשל רשלנות סוכן הביטוח מטעמה, אשר לא טרח להסביר את ההחרגה הנ"ל לתובע.

ראיות הצדדים ותקציר הראיות:

11.מטעם התובע, הוגש תצהיר עדות ראשית והוא נחקר עליו. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של העדים הבאים: תצהירו של זיו קדרי- מנהל מחלקת רכוש אצל הנתבעת, אשר העיד בתצהירו כי בהתאם להוראות הפוליסה, לא בוטח המחפר מפני נזק בזדון; תצהירו של אריה סער - המשמש חתם ראשי בענף ביטוחים אלמנטריים בנתבעת, ובו העיד כי בטרם תופק הפוליסה, משוגרת אל המבטחת הצעת ביטוח, וכי בהתאם להצעה (אשר צורפה כנספח א1 לתצהיר) לא ציין התובע כי הוא מבקש לרכוש ביטוח מפני נזק בזדון, פריצה או גניבה, ובהתאם לכך הופקה הפוליסה אשר קבעה מפורשות כי ביטוח מפני סיכונים אלה אינו בתוקף. המצהיר מציין, כי ביטוח מפני סיכונים אלה מחייב הגנות מיוחדות, ובכללן קיום שמירה רצופה, קיום לחצן מצוקה בידי השומר ומיגונים מיוחדים כגון שולל תנועה ומערכת איתור, וכי ללא אותן הגנות ומיגונים לא מעניקה הנתבעת ביטוח מפני נזקי פריצה, גניבה או נזק בזדון הנגרם ע"י צד שלישי. לתצהיר העד צורפה "פוליסה לדוגמא" - אשר היתה מונפקת אילו התובע ביקש לרכוש ביטוח מפני סיכוני גניבה, פריצה ונזק בזדון, ממנה עולה כי הפרמייה שהיה התובע נדרש לשלם תעמוד על 14,085 במקום סך 9,453 ₪ ששילם התובע בפועל.

12.נוסף על האמור לעיל הוזמנו מטעם הנתבעת העדים הבאים: הגב' אתי חנוכה- עובדת חברת הכשרת הישוב, אשר הגישה פוליסות ביטוח, לפיהן ביטחה חברת הכשרת הישוב כלים הנדסיים ורכבים של התובע ואשר בחלקן מופיע, כי הפוליסה אינה מכסה נזקי פריצה, גניבה וזדון, וכאשר מובהר בגוף הפוליסות כי מדובר בהרחבות המותנות בקיום מיגונים בכלי ההנדסי ושמירה (ואשר הוגשו וסומנו נ/3); ועד ההגנה עמאד מחאג'נה - סוכן הביטוח של הנתבעת, אשר מכר לתובע את הפוליסה. בנוסף העידו שני חוקרים פרטיים: מר יצחק איתן אשר הגיש את דו"ח החקירה נ/4 (כפוף להסתייגויות ב"כ הנתבע בעמ' 27 לפרוטוקול) ואמיר ראבי - אשר נפגש בשעתו עם סוכן הביטוח והגיש מטעמו דו"ח חקירה נ/7 (שאף הוא הוגש בכפוף להסתייגות ב"כ התובע בעמ' 30 לפרוטוקול).

המחלוקת:

13.עיון בכתבי הטענות, מעלה כי אלה המחלוקות בין הצדדים:

א.מהי הפרשנות שיש לתת לפוליסה; כלום מחריגה הפוליסה "נזק בזדון" שנגרם ע"י צד שלישי?

ב.האם ידע התובע על אותו חריג; והאם בהתנהלות הסוכן יש כדי לבטל את ההחרגה?

ג.למקרה ויקבע, כי נזק בזדון שנגרם ע"י צד שלישי מוחרג, האם במקרה דנן הוכח כי הנזק שנגרם מקורו במעשה זדון?

ד.למקרה ויקבע כי קיים כיסוי ביטוחי מהו הסכום המגיע לתובע לפי הפוליסה.